אלעזר סלע: 2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות

אלעזר סלע מציג בפוסט זה את הדוגמא לחלוקה ל-2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות: 1. תרופות מקור-מדובר בהשקעות ניכרות ברמה של השקעות כבדות לתרופות אתיות מתקבלת קבוצת “פרופיירטי גרופ” בלשון הקניין (זו הקבוצה החדשנית: מרק, פייזר, אלי-לילי וכד). 2. תרופות גנריות (חקייניות)-השנייה (הגנרית, החקיינית), זו תפיסת עולם שונה, פירמות שמייצרות גרסאות חקייניות של תרופות שפעם היו מוגנות באמצעות פטנטים. מדובר בהשקעות מסוג אחר וחדשנות מסוג אחר, לא במוצר מהפכני אלא חדשנות פרוסס אינוביישן. מאמצי חדשנות ויזמות באות לידי ביטוי בהתייעלות תפעולית בקבוצה הגנרית היא קריטית. לכן רואים כל הזמן מיזוגים ורכישות בענף הגנרי. היות שמדובר במוצרים לא מבודלים גם המחירים שנגבים הם הרבה יותר נמוכים. באסט’ מנהיגות בעלות בהתייעלות בתהליכים התפעוליים. לדוגמא חברת טבע. נשאלת שאלה איך התחרות באה לידי ביטוי בתוך הקבוצה החדשנית (אתית) האם יש מלחמת מחירים? לא נתקלים במלחמת מחירים, התחרות היא מי שמצליח במרוץ לאישור הFDA הוא הזוכה (זוכה לאפקט הראשוניות First Mover Advantaged.

אלעזר סלע כאן עבורכם!
אלעזר סלע כאן עבורכם!

(שחקנים אלו נמנעים ממלחמת מחירים ופועלים לשמר את הבידול ברמת המחירים הגבוהה אחרת יכרתו את הענף. מי הלקוחות של ענף התרופות? חברות ביטוח ששולטות בחלק מבתי חולים, ממשלות, לקוחות גדולים) איך אפשר לדרוש מחירים גבוהים? הבלעדיות החדשנות. הבידול בתוך קבוצה זו בא לידי ביטוי בגביית הפרמיה במחיר הגבוה של המוצר. הקבוצה, כיום ענף התרופות והביוטכנולוגיה עובר זעזועים וכל הקלפים נטרפים מחדש. הכוונה לכך שחלק ניכר מהשחקנים שמסורתית היו חדשניים קיבלו החלטה להיכנס לקבוצה החקיינית וגם ההיפך. ולכן היום יש לא מעט תאגידים שניתן לקרוא להם מעין יצורי כלאיים הפועלים גם כאן וגם שם וזה גורם לבלבול גדול כי הגבולות מטשטשים. כניסתו של השחקן החקייני לעולם החדשנות נתפסת בשוק כברכה כלומר מפרגנים ומריעים לו, הכניסה של השחקן החדשן לעולם החקיינות גוררת ביקורת קשה וגורמת לצניחה בביצועיו (נתפס בשוק כהתדרדרות, הענשת שער המניה).

ע”פ אלעזר סלע מדובר בדוגמא למעבר מחקיינות לחדשנות: חברת טבע רכשו קניין רוחני ממכון ויצמן ליטשו אותו וכך יצא לאור התרופה “קופקסון” (תרופה אתית ראשונה שאחראית על 25% מכלל הכנסותיה)-זו דוגמא לחדשנות כיזמות פנים ארגונית. דוגמא הפוכה: המאמר שמספר על נובארטיס החדשנית שהחליטה להיכנס בכל הכוח לתחום הגנרי ורכשה 2 פירמות גנריות תמורת כ-7 מיליארד דולר. שאלו את המנכל על הרציונל לרכישות. כלומר מעבר קבוצה על בסיס רכישות. המנכל אמר יש מוצרים שעומדים לפני פקיעת תוקף פטנטים. נוכל לייצר תרופות גנריות לתרופות החדשניות שלנו. המהלך גרם להענשת החברה ע”י אנליסטים, המניה נפגעה מאוד. לכן מקובל לשפוט את המהלכים לאחר תקופה של שנתיים ויותר. אומדנים אחרים כדי לראות אם המהלך הצליח על פי ידיעה תקשורתית זו כבר כניסה לפרשנות איסוף קטעי מידע להרכבת הפאזל. ידיעה של נוברטיס על פעילות שלא קשורה, על חטיבה בתחום מוצרי מזון לתינוקות, הסתבר שחטיבה זו תרמה גם לצד ההכנסות ומה עשו בנוברטיס, לקחו חטיבה זו ומכרו אותה וכאן נשאלת השאלה ממה נבעה הדחיפות למכור חטיבת זו? סימן שהיו זקוקים נואשות למזומן. יתכן שתחום הגנריקה הפך לבור ללא תחתית וכדי להתמיד בו היה צורך להמשיך להשקיע בו אפילו על חשבון מכירת החטיבה הרווחית מאוד שלהם.

אלעזר סלע: 2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות
5 (100%) 2 votes