אלעזר סלע – הודו

אלעזר סלע שוטט בפייסבוק וראה פוסט מעניין של מטיילת ישראלית שרוצה לעבוד להודו לטייל ומפחדת.

עד כמה החשש שלי להסתובב לבד בהודו מבוסס מציאות?
אני מדברת גם על מחלות, עוני ובעיקר הטרדות. נ.ב-זול כמו תאילנד או יותר?

אלעזר סלע נדהם מהתגובות שהיא קיבלה בפוסט:

אני בהודו, רק שבוע בינתיים ורק בבנגלור, עיר גדולה בדרום הסתובבתי כמה פעמים לבד והרגשתי בטוחה. יש קבצנים ולכלוך ברחוב אבל חוץ מהעובדה שכל הזמן עוקפים אותי בתורים – מרגישה בנוח.

הרבה הרבה יותר זול מתאילנד.
אני הכי אהבתי להתנווד בהודו, אבל טיילתי עם בן זוגי, כל שלגבי החשש מהטרדות לא יכולה לייעץ.
היא מדהימה בעיקרון ומעוני ומחלות לדעתי אפשר יחסית להימנע כל עוד מטיילים באזורים תואמים

אני מאוהבת בהודו וזה המקום הכי מרגש שהייתי בו, אבל לא הייתי טסה לטייל שם לבד. לא נעים להסתובב שם ברחובות לבד.

כשאנשים כותבים הודו הם בדרך כלל מדברים על 5-50 מקומות מתויירים שהם ביקרו בהם. אחרי שביקרתי ביותר מחצי מהמדינות בהודו אני יכול לנסות, בקושי, להגיד כמה דהרים שאולי נכונים:
א-לא הייתי מסתובב לבד ברחוב בתור אישה החל מהשקיעה ועד לזריחה
ב- הייתי נשאר במקומות בשביל החומוס ונוהג להסתובב בקרבת ישראלים
ג- לוקח טיסות או רכבות ביזנס קלאס במקום רכבות רגילות/אוטובוסים

בקיצור כל הדברים האלה זה למעשה: להמנע מאינטרקציה עם אנשים מקומיים ברגעים שאף אחד לא רואה (אוטובוס/לילה/מקומות לא מתויירים/וכו)

להישאר באיזורים המתויירים ופחות הסתובביות בלילה לבד לא אמורה להיות בעיה.
אל תסתובבי לבד אחרי רדת החשיכה, אל תכנסי למקומות שאין בהם נשים בכלל ולא ממליצה לעלות על אוטובוסים מקומיים שאין עליהם אף אישה. כמו כן, זה אמנם תלוי איפה את נמצאת, אבל הודו היא מדינה מאד דתית ועל כן רצוי להתלבש בהתאם.
ולגבי מחלות – חיסונים כמובן! תתייעצי עם רופא/ת מטיילים, זה מאד חשוב.
עכשיו בהודו כבר כמה חודשים. לבד. לא בפעם הראשונה, גם לא השניה.
זו לא ישראל, ואני לא יכולה להשוות לתאילנד, כי לא הייתי שם כבר 20 שנה.
התרבות היא אחרת, וצריך להתאים לבוש ולזהות מה עומד מאחורי סקרנות של מקומיים. לפעמים זו סתם סקרנות ולפעמים זה לא תמים בכלל.
יש אזורים, כמו החופים של גואה, שהם מתירניים יותר ולבוש חשוף הוא לגמרי בשגרה. יש

אלעזר סלע בשטח
אלעזר סלע בשטח

הרבה ערים ומקומות קדושים שמומלץ להתלבש צנוע (אני לובשת טייטס וטוניקה מקומית מעל).
במעברים בין ערים, עדיף למצוא מישהי/ו להצטרף אליה רק לנסיעה. אם לא מוצאת, אז משלמת קצת יותר על מחלקה ממוזגת ברכבת או אוטובוס תיירים.
יש מקומות שלא הייתי מסתובבת לבד אחרי 21:00, אבל זה ממש תלוי כמה מתוייר המקום.
לגבי מחלות, יש חיסונים מומלצים. אם את חוששת מענייני אוכל – העצה שלי היא לאכול במקומות שאת רואה שיושבים בהם הרבה מקומיים ויש תחלופה. אני טבעונית, אז נמנעת מבשר/דגים/ביצים/חלב – נראה לי שאלו עלולים להיות בעייתיים *לפעמים*. ירקות ופירות – עדיף עם קליפה קשה.
עוני קיים. מראות לא סטנדרטיים לעניים מערביות, אבל גורמים לי להיכנס לפרופורציות בחיים. פחות רואים את זה בגואה.
—-
לא שאלת לגבי אינטרנט, המצב פה לא מזהיר וזה תלוי אם את צריכה מהירות.
בגואה לא מצאתי אינטרנט טוב – גם לא הדאטה בסים המקומי. פשוט אין קליטה טובה. ערים גדולות הן יותר סבירות. בוורנאסי ורישיקש , בהן אני מסתובבת בחודשיים האחרונים, מצאתי ווייפיי יציב יחסית, אבל איטי. יש קליטה מעולה בסים המקומי ומשלמת 150₹ (בערך 2 דולר) לחודש על 1.5 גיגה *ליום*.
לנחיתה קלה הייתי ממליצה על גואה או רישיקש. בקיץ גם דראמסאלה.
מחירים תלויי עונה. באופן כללי, דרום קצת יקר יותר מהצפון.
מוזמנת לשאול שאלות יותר ספציפיות אם בא לך.
אני בהודו עם 2 ילדים כבר תקופה שניה.
מנסה להתאים לצרכינו ולמקום…
חיים מצויין, כשמכירים יש מקומות נהדרים (עם אחלה אינטרנט) ובטוחים.

זול משמעותית מתאילנד

אגב, בגואה שכרנו דירה על הים והתקנו ווי פיי. לא זול יחסית להודו אבל סיפק לנו אחלה אינטרנט (פגישות עם לקוחות ברימוט + השתלטות על מחשבים) לא יודע מנסיון לגבי החשש מהטרדות כי אני לא אישה אבל – פגשתי הרבה נשים שמטיילות לבד בהודו והיה להן מדהים. יש להדגיש אבל שהן השתדלו לא לטייל לבד או לעבור בין מקומות לבד. זה תלוי גם באיזה אזור את וכמה הוא מתוייר. ככל שאזור פחוץת מתוייר – ככה פחות עדיף להסתובב לבד.

לגבי הזול – את לא מבינה כמה זול שם. כמה שזול ישראל לעומת תאילנד – ככה זול תאילנד לעומת הודו.

באופן כללי, מכל המדינות שהייתי בהן – הודו היא המדינה שהשאירה לי את החותם הכי רחב בלב. אני ממש מאוהב בה ורואה בה בית. אל תחשבי פעמיים – פשוט טוסי לשם.

אלעזר סלע – הודו
דרג אותי!