אלעזר סלע – דיגיטליות בעולם המודרני

אלעזר סלע - זרם תעסוקתי

אלעזר סלע חיטט ומצא בפייסבוק לצורך מחקר פרטי על המעבר מהעולם הפיסי לעולם הנוודי בשנת 2018-2019

האם יש כאן אנשים ששמים יותר דגש על הדיגיטליות ופחות על הנוודות? כלומר האם יש כאלה שהם מנצלים את היתרונות בלעבוד בצורה דיגיטלית ולאו דווקא עוברים ממקום למקום בתדירות גבוהה?
אני למשל מרגיש מאוד נוח במערב אוקראינה וחושב להפוך את עיר הולדתי לבוב לבסיס השני שלי אחרי ישראל. כן מעונין לטייל מידי פעם אך פחות לנדוד. האם אני לבד?

אלעזר סלע - עולם מושלם כיזם מוצלח
אלעזר סלע – עולם מושלם כיזם מוצלח

להלן התשובות שקרא מר אלעזר סלע בפייסבוק:

  • אני איתך. מקים בסיסים מסביב לעולם במקום להתרוצץ בהוסטלים שורצי פשפשים.
  • איזה הגזמה… בוא נגיד שרובנו ממש לא נמצאים בהוסטלים שורצי פשפשים רוב הזמן. אתה מבלבל נוודים דיגיטליים עם מוצ’לרים.
  • אני מתבסס בשנה וחצי האחרונות בצ’אנג מאי, לפני זה הבסיס שלי היה שנה וחצי בקמבודיה. מטייל כמה שמתאפשר וחוזר הביתה בסוף כל טיול.
  • מתזמן את הטיולים על התאריכים של הויזה. כל 2-3 חודשים יוצא למקום אחר ובינתיים אין בעיות. השנה הייתי בקמבודיה, נפאל, ישראל ומיאנמר. שנה שעברה בלאוס, הונג קונג, קמבודיה, הולנד וישראל. אסיה מקום גדול והטיסות זולות. שקלתי להוציא גם ויזה ארוכה אבל בינתיים נוח לי עם הטיולים ואני גם מטייל הרבה בתוך תאילנד אז מסתדר לי בלי בעיה.
  • אני במיאמי, מנצל את חיי הדיגיטל לנהל אורך חיים שבו אני שולט בלוח הזמנים שלי, במתי אצא לחופשות ולכמה זמן. בין היתר נהנה מהעובדה שאני יכול לעבור לגור איפה שארצה וחופשי לבחור את איכות החיים שמתאימה לי באותה תקופה. היופי בחיי הדיגיטל שאתה יכול לבחור לעצמך מה טוב לך, בין אם תחליט לנדוד בעולם ובין אם תתמקם על הר געש בהוואי (בהנחה שיש שם קליטה של וויפי).
  • אני פחות משנה נווד וגם מרגיש שחייב בסיס/ים ואגב אף פעם לא בהוסטלים, רק מלונות/דירות עם דירוג גבוה, זה לא יקר במזרח אירופה. בינתיים הולך לרכוש דירה קטנה בסופיה, בולגריה וכן רכב, אני שוקל גם לביב כבסיס נוסף, אחלה עיר.
  • אני נמצא בבוקרשט ונוסע לשבועיים בערך בכל פעם עם חזרה לפגישות למספר ימים. נעים לי שיש לי את האפשרות לנסוע הרבה ועדיין לחזור לפינה משלי כשבא לי לחזור למשהו מוכר.
  • אוהב את האנשים, האופי והתרבות הפיליפינית וקלות המחייה (בהנחה שמצאת מקום עם אינטרנט מהיר, ואתה לא צריך להתנייד בפקקים). יש לה את החסרונות, אבל בשנה וחצי האחרונות היא היתה טובה אליי. את העסק שלי הקמתי ב- 2 ידיים פה.
  • אני משוגע על המסעדה בסגנון ימי הביניים, שכחתי את השם, אבל אני זוכר חוויה מעולה ואוכל טוב

מעבירה אט אט את העסק לדיגיטל וסובב עולם 🙂

מטיילת המון בפרויקט תיירות ( ועובדת תוך כדי )

ובארץ מאז שאני ברשות עצמי ( גיל 18 ) גרתי כל כמה שנים במקום אחר בארץ כולל בית מטורף על הים

מרגישה נוח כמעט בכל מקום
אני חושבת שזה יותר הצורך לחיות חופשי אבל עם בסיס לנחות בו

בהחלט יש — קשה מאוד להקים עסק חדש מאפס ללא ניסיון עסקי, ולעבור ממקום למקום כל כמה שבועות.

המעברים האלו מצריכים משאבים אדירים של אנרגיה, זמן, ויצירתיות – לבנות את סיסטם החיים שלך במקום חדש ככה שיתמוך בפעילות העסקית.

למצוא כל פעם מחדש איפה לגור, איפה לעבוד, איפה תעשה את הכביסה שלך, איפה אתה קונה את האוכל שאתה רגיל אליו, איפה מתאמנים, לאן יוצאים.

ועוד לא דיברתי על הבדידות…

אנחנו יצורים חברתיים, ואחד מהדברים שהם הרבה פעמים underrated בצורה מפתיעה הם הצורך בבסיס תמיכה אנושי.

אנשים שאתה פוגש שוב ושוב פנים אל פנים, שאפשר לשתף אותם במה שקורה אצלך, לצאת לשתות משהו ולדעת שהם רואים בך יותר מאשר אפיזודה חולפת.

קשרים וירטואלים לא מספיקים, ולאורך זמן מתחילים להרגיש במחסור, וזה משפיע…

כשהעסק שלך מבוסס ויש לך סיסטם מסודר הרבה יותר קל לזוז ממקום למקום, אבל בתחילת הדרך כשעדיין בונים את האופרציה וצוברים ניסיון – זה אתגר אמיתי.

אחרי שנה וחצי של נדודים בקולומביה, מקסיקו ותאילנד מצאתי את עצמי בפיליפינים – עכשיו ממוקם במנילה כבר יותר משנה, בונה את העסק שלי בשקט, נהנה ממחיה זולה, ממסים עדיפים, מקשרים מתמשכים, מכיר את השפה, זה שקט נפשי שהוא מצרך קריטי בתחילת הדרך כשבונים עסק…

… ועדיין מתנייד פה, חוקר את המדינה (20$ טיסה למקום אחר כל פעם), או את המדינות באיזור (תאילנד, הונג קונג וכו’).

יש המון יתרונות ל- Home base במקום שאתה מרגיש בו בית, תוך כדי טיולים תכופים ככל שאתה רוצה במהלך השנה.

וכשנמאס?… עוברים למקום אחר.
אנחנו עדיין נוודים, החיים שלנו מתקפלים לתוך מוצ’ילה. לא סיפור גדול.

אלעזר סלע – דיגיטליות בעולם המודרני
דרג אותי!

אלעזר סלע מתרגש מפוסט

אלעזר סלע קרא פוסט בפייסבוק של מיכל והתרגש מאוד מהעובדה הזו:

לא מזמן מישהו שאל כאן משהו בסגנון של “איך יודעים מתי הזמן לשחרר? איך יודעים מתי משהו לא הולך כי זה לא זה, ומתי צריך להמשיך לנסות?”

השאלה הזו הרימה לי להנחתה, כי זו אחת מ-השאלות שמלוות אותי בחיים, מגיל צעיר, ובשנים האחרונות אני גם מלמדת את זה. אז הגבתי לו בפוסט (שלצערי אני לא מוצאת), ובעקבות זה גם העליתי אתמול בפרופיל שלי פוסט עם תשובה מורחבת יותר. הנה תקציר + כמה חידודים:

~~~

נתחיל בזה, שבכל פעם שמשהו לא הולך לנו או הולך בקושי – זו הזמנה לשנות כיוון חשיבה. שימו 2764 - אלעזר סלע מתרגש מפוסט – לאו דווקא לשנות כיוון *פעולה* – אלא לשנות את זווית הראייה. לבחון איך אפשר לדייק את הדרך.

כדי לדייק, יש 4 פרמטרים שכדאי להתייחס אליהם. לא תמיד יש צורך בארבעתם. הרבה פעמים דברים מסתדרים כשעונים רק על שאלה אחת מתוך אלו שאציע כאן. אבל לפני שמרימים ידיים ומחליטים שמשהו לא מדויק, כדאי לבחון את 4 המרכיבים:

1. חיבור לרצון
~~~~~~~~~

נבחן *למה* אני רוצה את מה שאני רוצה?
מה הסיבה שיצאתי שבכלל יצאתי לדרך?
האם זה משרת את החזון והמטרות הגדולות יותר שלי ומקדם אותי אליהן?

בשלב הזה עשויים לקרות כל מיני דברים:

>>> נזכר כמה אנחנו רוצים ונלהבים מהרעיון וזה ייתן לנו דלק להמשיך.

>>> יצוצו רעיונות חדשים לאיך אפשר להגיע לאותו הרצון בדרך יעילה יותר.

>>> נגלה שאנחנו לא באמת רוצים את זה, או רוצים את זה כי “ככה צריך”, מתוך פחד, מתוך הרגל, מתוך רצון לסטטוס מסוים או כל מיני רצונות שהם לא באמת שלנו ולא באמת מלהיבים אותנו.

אם זה לא רצון שהוא באמת שלנו ומלהיב אותנו – יהיה קשה לנו להגיע למטרה, וגם אם נגיע אליה – זה ילווה בהרבה קשיים, קוצים וזיעה לאורך הדרך. הסיבה היא שאם לנו רצון אמיתי למשהו – אין לנו אנרגיה.

לכן שאלה נוספת שכדאי לשאול בשלב הזה (ותכלס לפני שבכלל מתחילים כל פרויקט או תהליך), זה: **האם יש לי אנרגיה לזה?** את השאלה הזו כדאי לאמץ לאורך כל הדרך, ובכלל לכל החיים.

2. הרגעת הרגש
~~~~~~~~~~~

כשברמה הרגשית אנחנו לא שלמים עם משהו – נקבל הדהוד לכך במציאות. הרבה פעמים זה לא פשוט לא יצליח להתממש או יתממש מקורטע.
אז כדאי לשאול:

האם יש בזה משהו שמפחיד אותי?
האם יש משהו בתהליך או ברעיון שאני לא שלם איתו?
האם יש פה “לא נעים לי” כלשהו”?
האם בדרך שבה פעלתי עד כה יש משהו שלא מתאים לי באמת?

זה השלב לבחון מה מוריד לך את האנרגיה; איפה מרגישים כובד במקום קלילות. יכול להיות שהדבר עצמו מאוד מדויק, אבל דרך היישום עדיין לא. זה בסדר – דיוק זה תהליך מתמיד.

3. חישוב מסלול
~~~~~~~~~~
דמיינו מישהו שיוצא לראשונה בחייו לטפס, עושה את זה מהיום למחר, בוחר באוורסט כיעד, לא מצליח, ומסיק מזה שטיפוס זה לא בשבילו. רגע, מה עם לקנות ציוד טיפוס קודם ולהתחיל עם לטפס על הגבעה?

גם אנחנו לפעמים קופצים למים לפני שנערכנו מספיק, ואז ברגע שמשהו לא הולך – מתייאשים, במקום להבין שפשוט צריך לעצור רגע ולהיערך טוב יותר.

אז כדאי לשאול:
האם נערכתי מספיק?
האם הכנתי את הסביבה/חיים/לו”ז/נפש וכו’ שלי בהתאם?
איך אפשר לעשות דברים אחרת?

ואז לתכנן אסטרטגיה שכוללת את מה שציך כדי להכין את עצמנו להצלחה.

4. לעשות. פשוט
~~~~~~~~~~~
אם לא הלך פעם-פעמיים, שווה לנסות שוב. רק שימו לב שאתם פועלים עם קלילות ושיש לכם אנרגיה לעשייה; בלי סטרס ובלי להלחיץ את עצמכם. כי בעולם החדש סבל כבר לא באופנה. 😛

~~~

הארה:
אם מה שאנחנו עושים הוא גם מחובר לרצון העמוק שלנו, גם אנחנו מרגישים טוב איתו, גם יש לנו בהירות לגבי אופן הפעולה וגם אנחנו עושים בלי מאבק – ועדיין זה לא מגיע – לפעמים זה כי זה לא הזמן וזה בדרך. אבל לדחוף חזק יותר לא יעזור. לפעמים יש תהליכים שלא תחויים בנו ונסתרים מעינינו. נשאר לנו רק לעשות את הכיטוב שלנו – אבל באמת, בלי המאבק והסיזיפיות.

מקווה שזה עוזר למי ששאל ולמי שעוד עם השאלה הזו 1f642 - אלעזר סלע מתרגש מפוסט

התגובה של אלעזר סלע : מדויק, פשוט וכל כך נכון!

אלעזר סלע מתרגש מפוסט
דרג אותי!

אלעזר סלע על שאלת המיליון

אלעזר סלע - עולם מושלם כיזם מוצלח

פוסט נורא מעניין שמר אלעזר סלע ראה בפייסבוק וחייב לשתף – למעשה אפשר לומר שזו שאלת המיליון דולר :

בהנחה שאנחנו שכירים – מה אתם מעדיפים:
1. לבצע את העבודה הנוכחית שלכם – ללא תלות במיקום וזמן
או
2. לפתח תחום חדש, להקים עסק שיאפשר לכם לעבוד ללא תלות במיקום וזמן.

או במילים אחרות, על מנת להיות “נוודים דיגיטלים” אתם הייתם מעדיפים לעשות את אותו דבר מכל מקום, או להקים עסק משלכם.

טיפים ליזמים ישראליים
טיפים ליזמים ישראליים

מעדיף להיות שכיר, רק שמקום העבודה יאפשר עבודה מרחוק, או שאתה מעדיף להקים עסק משלך.

או בפשטות : שכיר או עצמאי?

נראה לי *עצמאי, עם חופש פעולה זה הכי סטלבט.

ואם אתה מקבל שכר בסיס. ומתוגמל על ביצועים יוצאי דופן. בכלל מצוין.

תיקון

* נראה לי שכיר עם חופש פעולה…אני שכיר ומעדיף להישאר שכיר כי אני רוצה להיות בטוח שיכנס כסף ולדעת בדיוק כמה ולא לרדוף אחרי לקוחות חדשים וכל הסטרס הכרוך בזה.

אני שכיר וזה מאוד נוח כרגע לסגור את המחשב עד ליום הבא.
עם זאת.. מעוניין מאוד לפתח הכנסה נוספת ליום בו כבר לא אהיה שכיר

שכיר וכרגע בעד האופציה הזו. מפנה לי הכי הרבה זמן פנוי, וכמו שאני מכיר את עצמי – להתעסק בלמצוא עבודות כפרילנסר היה מבזבז לי תשומת לב ברמות אחרות ובגלל זה פחות העדפתי ללכת לכיוון.

אולי בעתיד אחליט לעשות סטרטאפ או לפתוח עסק, אבל בנתיים אין תכניות כאלו (:

מרגיש שכדאי לחדד את האופציה השניה לשתיים – עצמאי שמוכר שירותים ובעל עסק עם מוצר\חנות.
הרבה כאן נמצאים בתחום שאם יפתחו עסק הם בעצם יציעו את השירותים שלהם כמו משווקים, מתכנתים, כותבים וכדומה.. ובמקרה הזה כדאי להסתכל על מעסיק במשרה מלאה גם בתור לקוח, ככה שבעצם אתה עצמאי אבל יש לך לקוח שמשלם לך תלוש מדי חודש על השירותים שאתה נותן… מעסיק שירצה אותך כשכיר ויסכים לעבודה מרחוק זה מה שאני קורא לו לקוח מעולה 😉 גיימס בונד חייב להיות זמין 24\7, וישן עם נעליים כמו בכיתת כוננות.
אני אפילו לא בטוח כמה משלמים לו, לדעתי הוא מקבל מינימום

מה דעתכם? גם אלעזר סלע מעוניין לשאול – מה הייתם מעדיפים להיות שכירים או עצמאיים? מחכה לתשובות כאן מתחת לפוסט!

אלעזר סלע על שאלת המיליון
דרג אותי!

אלעזר סלע על מבצע צפוני

אלעזר סלע : איך צה”ל יפצה את תושבי הצפון על המנהרות?

שלום רב, אני תחילה אציג את עצמי..שמי הוא אלעזר סלע (המנהל הכללי של הפארק באריאל) ולאחרונה כמו ישראלים רבים קמתי עם נושא המנהרות במטולה ובצפון..החיזבאללה חדר 40 קילומטר לתוך שטח ישראל..הקימו מערך מנהרות שיוצאות בחצר בית של חקלאי במטולה.
ברצוני לשאול אתכם..איך צה”ל שמר על שתיקה לכל אורך הזמן מהרגע שתושבי הצפון הודיעו שהם שומעים רעשים בלילה..הצבא זלזל בהם, אמר שהם משוגעים, שהם מדמיינים..אך התושבים היו בשלהם ואמרו שהם שומעים רעשי קדיחות וחפירות בלילה..ומסתבר שהם צודקים! בלילות וכנראה גם בימים לוחמי חיזבאללה היו עובדים בתוך המנהרות..ממש מתחת הסלון שלהם או מתחת לחדר השינה של הילדים..פשוט מפחיד שאם הם רק היו רוצים הם היו ממשיכים את המנהרה לפתח הבית שלהם ויוצאים והורגים את כולם וחוזרים בחזרה למנהרה עד ללבנון ואנו בכלל לא היינו יודעים על כך..
מה דעתכם? האם צה”ל צריך לפצות במעט על עוגמת הנפש שנגרמה לתושבי הצפון? שגם ככה סובלים כל כמה זמן מהפצצות?
אם כן, איך? והאם צריך לעשות זאת גם עם תושבי הדרום?

אלעזר סלע על מבצע צפוני
דרג אותי!

אלעזר סלע מעורר דיון

אלעזר סלע - זרם תעסוקתי

שאלה לדיון, טריקית מאוד שעלתה בקבוצה של נוודות מודרנית שבה אלעזר סלע חבר:

בעסק חדש, בקשר חדש,

אתם רואים שמתחיל קשה… מגומגם….

מתי תגידו אוקי, זה לא מתאים.. מתי תחליטו, זה דווקא מתאים ואולי לכן זה קשה בהתחלה…

דוגמאות?
שיתופים….

מישהו הבין בכלל?
לחדד?


השאלה מובנת מאוד
אני חושבת שלא ניתן לשאול אותה על שני הדברים ביחד
– עסק חדש- צפוי שמגמגם, קוראים לזה ”חבלי לידה”, גם העסק בהתחלה עף מושלם מהשניה הראשונה בהמשך יצוצו עסקאות שונות והמענה יביא לגמגום.
– קשר חדש- אוי קשר חדש, פרפרים+משקפים ורודים+הורמונים וכל היצוא מכך= אם כבר בשלב הזה מגמגם, לחשוב מאיפה ה”ענן” מגיע?, אני יכול לחיות איתו או לא?!, כמה עננים כאלה יש?! ואז לבדוק.
”הענן” הזה לא יתפזר, אתה צריך לחיות איתו לתמיד, הוא בא ביחד עם הקשר… לא זה לא משתנה או נעלם
אלה אם הצד השני מוכן לשנות ולנתק את ה”ענן”

על עסק חדש מסכים. למרות שיש כמובן יוצאים מן הכלל.

על קשר חדש ההווו קשר חדש.

לצערי או לשמחתי היו לי לא מעט קשרים.

אלעזר סלע - מנהל בשנת 2018
אלעזר סלע – מנהל בשנת 2018

חלקם קצרים. חלקם ארוכים.
כפי שאמרת הכל היה על השולחן די בהתחלה.
.אם הולך טוב בהתחלה,
יצריך פחות עבודה ותירוצים.

אני פחות מאמין בעבודה בקשר.
יותר מאמין בהתאמה.

בעסק? עבודה והרבה

וגם צריך כנות לדעת אם זה לא זה.
וחשוב מאוד לשתף ולא להסתגר. הרבה אנשים נכנסים למצב בונקר ופחות מתקשרים כשהם בסטארט של עסק חדש… חשוב לשמור על פתיחות ושיתוף

אין תשובה מדעית לשאלה הזאת, זה הכל תלוי במה שאתה מרגיש, אם זה שם אז אתה נשאר, אחרת לא…
ובדיעבד כולם מאוד חכמים.
אני ליוויתי הרבה יזמים, רובם לא הצליחו להרים את העסק שלהם.
כמה שאתה יותר ממשיך ככה יותר קשה לוותר, כי אתה יוצא יותר אידיוט…
אבל בסופו של דבר אתה מרוויח הרבה ידע שיקדם אותך בפרויקט הבא.
הנרי פורד פשט את הרגל 7 פעמים לפני שהוא הקים את פורד

מדהים שאתה מודה שרובם לא הצליחו. למרות שליוות אותם.

אומר עליך דברים טובים !!

וואו לא ידעתי על הנרי פורד.

טוב מי ששרד 7 כשלונות.

גם אם היה ממציא משהו הכי מעפן… היה מצליח

אני מתכנת, מעבר לתוכנה טובה יש הרבה דברים שיזם צריך לעשות כדי שהעסק ירוויח.

אם אתה פותח סופרמרקט, ושוכר קבלן שיבנה לך את הבניין, ובסוף הסופר נכשל.
זה לא אומר שהקבלן לא עשה עבודה טובה –
אותו דבר נכון כשאני בונה למישהו eCommerce…

עבודת צוות אלעזר סלע
עבודת צוות אלעזר סלע

היזמים לא מתייעצים איתי לגבי החלטות העסקיות.
לפעמים אני חושב שהם עושים טעות, אני מנסה לרמוז את דעתי בעדינות אבל לא מתעקש, כי:
1. אין לי את התמונה הגדולה שהם רואים
2. אולי אני טועה, ואז הם יבואו אלי בטענות

סטטיסטית 1 מתוך 10 פרויקטים מצליח, אז זה סביר שרוב הפרויקטים שעבדתי עליהם לא צלחו.

אני חושבת שכשעולות ספקות, הן בקשר זוגי והן בעסק חדש שהקמת\ במקום עבודה אליו נכנסת כשכיר.
ברגע שהספק עולה אני בדרך כלל אומרת כשיש ספק אין ספק.
לעזוב או להישאר
להעמיק ולהתמיד או לשחרר וכן הלאה.
כשהשאלות האלו עולות יש מקום לבירור אם זה מתוך פחד? מתוך קושי? התמודדות עם משהו חדש שאין כלים אליו? חוסר חיבור רגשי? ואם זה חוסר חיבור רגשי אז לבדוק איפה היה הניתוק.
ובכלל , כשקמים עם משהו בבוקר האם גם הולכים לישון איתו בלילה או שזה משהו שעלה בי היום כי פשוט היה יום קשה עם הבנזוג\ בעבודה וכו’.
ולנסות להיות אותנטיים עם עצמנו, כדי לקבל תשובה אותנטית איתה נלך.
גם אם היא אומרת להפסיק\ לעצור\ לסגור את העסק.

אלעזר סלע על פיתוח השומרון
אלעזר סלע על פיתוח השומרון

לגמרי נכון, כי חלק מהאותנטיות היא פחדים ורעשי רקע שלא מגיעים מבפנים, אלא אנחנו מוזנים בהם מבחוץ.
ולכן זמן, הוא מרכיב חשוב
להבין באמת, אם התחושות שקמתי איתם היום נמצאות בי גם מחר..
תודה🙏🏻

אני לא מאמין שדברים צריכים להיות קשים בחיים כנראה אנחנו עושים אותם קשים. או רואים אותם כך, אתה לא תתחיל עסק אם לא תתחבר לרעיון שלו. קשיים בהתחלה או בדרך תמיד היו ותמיד יהיו , אני רואה את זה כאתגר.
זגיות – כפי שיודע זה, יותר רגשי לכן אני מאמין שמההתחלה חייבת להיות התחברות מדהימה , כמובן זה תלוי בניסבות ההכרות.

לפני ששואלים אם מתאים או לא מתאים, עדיף לשאול *מה* בזה לא מתאים ו*איך* אפשר לדייק. זה הכל מתחיל מלשאול מה אנחנו באמת רוצים ולמה, ואז לעשות בדרך שנכונה לנו. לפעמים משהו קטן שמשנים מתוך דיוק שכזה פותח חסימה ויוצר תנועה גדולה…

אלעזר סלע מעורר דיון
דרג אותי!