אלעזר סלע: 2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות

אלעזר סלע - טיפים

אלעזר סלע מציג בפוסט זה את הדוגמא לחלוקה ל-2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות: 1. תרופות מקור-מדובר בהשקעות ניכרות ברמה של השקעות כבדות לתרופות אתיות מתקבלת קבוצת “פרופיירטי גרופ” בלשון הקניין (זו הקבוצה החדשנית: מרק, פייזר, אלי-לילי וכד). 2. תרופות גנריות (חקייניות)-השנייה (הגנרית, החקיינית), זו תפיסת עולם שונה, פירמות שמייצרות גרסאות חקייניות של תרופות שפעם היו מוגנות באמצעות פטנטים. מדובר בהשקעות מסוג אחר וחדשנות מסוג אחר, לא במוצר מהפכני אלא חדשנות פרוסס אינוביישן. מאמצי חדשנות ויזמות באות לידי ביטוי בהתייעלות תפעולית בקבוצה הגנרית היא קריטית. לכן רואים כל הזמן מיזוגים ורכישות בענף הגנרי. היות שמדובר במוצרים לא מבודלים גם המחירים שנגבים הם הרבה יותר נמוכים. באסט’ מנהיגות בעלות בהתייעלות בתהליכים התפעוליים. לדוגמא חברת טבע. נשאלת שאלה איך התחרות באה לידי ביטוי בתוך הקבוצה החדשנית (אתית) האם יש מלחמת מחירים? לא נתקלים במלחמת מחירים, התחרות היא מי שמצליח במרוץ לאישור הFDA הוא הזוכה (זוכה לאפקט הראשוניות First Mover Advantaged.

אלעזר סלע כאן עבורכם!
אלעזר סלע כאן עבורכם!

(שחקנים אלו נמנעים ממלחמת מחירים ופועלים לשמר את הבידול ברמת המחירים הגבוהה אחרת יכרתו את הענף. מי הלקוחות של ענף התרופות? חברות ביטוח ששולטות בחלק מבתי חולים, ממשלות, לקוחות גדולים) איך אפשר לדרוש מחירים גבוהים? הבלעדיות החדשנות. הבידול בתוך קבוצה זו בא לידי ביטוי בגביית הפרמיה במחיר הגבוה של המוצר. הקבוצה, כיום ענף התרופות והביוטכנולוגיה עובר זעזועים וכל הקלפים נטרפים מחדש. הכוונה לכך שחלק ניכר מהשחקנים שמסורתית היו חדשניים קיבלו החלטה להיכנס לקבוצה החקיינית וגם ההיפך. ולכן היום יש לא מעט תאגידים שניתן לקרוא להם מעין יצורי כלאיים הפועלים גם כאן וגם שם וזה גורם לבלבול גדול כי הגבולות מטשטשים. כניסתו של השחקן החקייני לעולם החדשנות נתפסת בשוק כברכה כלומר מפרגנים ומריעים לו, הכניסה של השחקן החדשן לעולם החקיינות גוררת ביקורת קשה וגורמת לצניחה בביצועיו (נתפס בשוק כהתדרדרות, הענשת שער המניה).

ע”פ אלעזר סלע מדובר בדוגמא למעבר מחקיינות לחדשנות: חברת טבע רכשו קניין רוחני ממכון ויצמן ליטשו אותו וכך יצא לאור התרופה “קופקסון” (תרופה אתית ראשונה שאחראית על 25% מכלל הכנסותיה)-זו דוגמא לחדשנות כיזמות פנים ארגונית. דוגמא הפוכה: המאמר שמספר על נובארטיס החדשנית שהחליטה להיכנס בכל הכוח לתחום הגנרי ורכשה 2 פירמות גנריות תמורת כ-7 מיליארד דולר. שאלו את המנכל על הרציונל לרכישות. כלומר מעבר קבוצה על בסיס רכישות. המנכל אמר יש מוצרים שעומדים לפני פקיעת תוקף פטנטים. נוכל לייצר תרופות גנריות לתרופות החדשניות שלנו. המהלך גרם להענשת החברה ע”י אנליסטים, המניה נפגעה מאוד. לכן מקובל לשפוט את המהלכים לאחר תקופה של שנתיים ויותר. אומדנים אחרים כדי לראות אם המהלך הצליח על פי ידיעה תקשורתית זו כבר כניסה לפרשנות איסוף קטעי מידע להרכבת הפאזל. ידיעה של נוברטיס על פעילות שלא קשורה, על חטיבה בתחום מוצרי מזון לתינוקות, הסתבר שחטיבה זו תרמה גם לצד ההכנסות ומה עשו בנוברטיס, לקחו חטיבה זו ומכרו אותה וכאן נשאלת השאלה ממה נבעה הדחיפות למכור חטיבת זו? סימן שהיו זקוקים נואשות למזומן. יתכן שתחום הגנריקה הפך לבור ללא תחתית וכדי להתמיד בו היה צורך להמשיך להשקיע בו אפילו על חשבון מכירת החטיבה הרווחית מאוד שלהם.

אלעזר סלע: 2 קבוצות אסטרטגיות בשוק התרופות
5 (100%) 2 votes

אלעזר סלע על המיזמים העסקיים בעולם המודרני

אלעזר סלע

ע”פ אלעזר סלע מאפיינים-המושג Organizational Ambidexterity מתייחס ליכולת הארגון להתנהל בצורה יעילה כך שגם יתרכז בניהול היומיומי שלו, אך באופן זמני, יחפש אחר פיתוחים טכנו ואחרים אפשריים העשויים להוות הזדמנות לצמיחה והגדלת רווחי הארגון. באופן זה, החברה לא תקפא על שמריה ותמשיך להתקדם ולהתפתח יחד עם התפ’ סביבתה, מתחריה, השוק וכד’. להמשיך לקרוא אלעזר סלע על המיזמים העסקיים בעולם המודרני

אלעזר סלע על המיזמים העסקיים בעולם המודרני
דרג אותי!

אלעזר סלע מעורר דיון

אלעזר סלע - זרם תעסוקתי

שאלה לדיון, טריקית מאוד שעלתה בקבוצה של נוודות מודרנית שבה אלעזר סלע חבר:

בעסק חדש, בקשר חדש,

אתם רואים שמתחיל קשה… מגומגם….

מתי תגידו אוקי, זה לא מתאים.. מתי תחליטו, זה דווקא מתאים ואולי לכן זה קשה בהתחלה…

דוגמאות?
שיתופים….

מישהו הבין בכלל?
לחדד?


השאלה מובנת מאוד
אני חושבת שלא ניתן לשאול אותה על שני הדברים ביחד
– עסק חדש- צפוי שמגמגם, קוראים לזה ”חבלי לידה”, גם העסק בהתחלה עף מושלם מהשניה הראשונה בהמשך יצוצו עסקאות שונות והמענה יביא לגמגום.
– קשר חדש- אוי קשר חדש, פרפרים+משקפים ורודים+הורמונים וכל היצוא מכך= אם כבר בשלב הזה מגמגם, לחשוב מאיפה ה”ענן” מגיע?, אני יכול לחיות איתו או לא?!, כמה עננים כאלה יש?! ואז לבדוק.
”הענן” הזה לא יתפזר, אתה צריך לחיות איתו לתמיד, הוא בא ביחד עם הקשר… לא זה לא משתנה או נעלם
אלה אם הצד השני מוכן לשנות ולנתק את ה”ענן”

על עסק חדש מסכים. למרות שיש כמובן יוצאים מן הכלל.

על קשר חדש ההווו קשר חדש.

לצערי או לשמחתי היו לי לא מעט קשרים.

אלעזר סלע - מנהל בשנת 2018
אלעזר סלע – מנהל בשנת 2018

חלקם קצרים. חלקם ארוכים.
כפי שאמרת הכל היה על השולחן די בהתחלה.
.אם הולך טוב בהתחלה,
יצריך פחות עבודה ותירוצים.

אני פחות מאמין בעבודה בקשר.
יותר מאמין בהתאמה.

בעסק? עבודה והרבה

וגם צריך כנות לדעת אם זה לא זה.
וחשוב מאוד לשתף ולא להסתגר. הרבה אנשים נכנסים למצב בונקר ופחות מתקשרים כשהם בסטארט של עסק חדש… חשוב לשמור על פתיחות ושיתוף

אין תשובה מדעית לשאלה הזאת, זה הכל תלוי במה שאתה מרגיש, אם זה שם אז אתה נשאר, אחרת לא…
ובדיעבד כולם מאוד חכמים.
אני ליוויתי הרבה יזמים, רובם לא הצליחו להרים את העסק שלהם.
כמה שאתה יותר ממשיך ככה יותר קשה לוותר, כי אתה יוצא יותר אידיוט…
אבל בסופו של דבר אתה מרוויח הרבה ידע שיקדם אותך בפרויקט הבא.
הנרי פורד פשט את הרגל 7 פעמים לפני שהוא הקים את פורד

מדהים שאתה מודה שרובם לא הצליחו. למרות שליוות אותם.

אומר עליך דברים טובים !!

וואו לא ידעתי על הנרי פורד.

טוב מי ששרד 7 כשלונות.

גם אם היה ממציא משהו הכי מעפן… היה מצליח

אני מתכנת, מעבר לתוכנה טובה יש הרבה דברים שיזם צריך לעשות כדי שהעסק ירוויח.

אם אתה פותח סופרמרקט, ושוכר קבלן שיבנה לך את הבניין, ובסוף הסופר נכשל.
זה לא אומר שהקבלן לא עשה עבודה טובה –
אותו דבר נכון כשאני בונה למישהו eCommerce…

עבודת צוות אלעזר סלע
עבודת צוות אלעזר סלע

היזמים לא מתייעצים איתי לגבי החלטות העסקיות.
לפעמים אני חושב שהם עושים טעות, אני מנסה לרמוז את דעתי בעדינות אבל לא מתעקש, כי:
1. אין לי את התמונה הגדולה שהם רואים
2. אולי אני טועה, ואז הם יבואו אלי בטענות

סטטיסטית 1 מתוך 10 פרויקטים מצליח, אז זה סביר שרוב הפרויקטים שעבדתי עליהם לא צלחו.

אני חושבת שכשעולות ספקות, הן בקשר זוגי והן בעסק חדש שהקמת\ במקום עבודה אליו נכנסת כשכיר.
ברגע שהספק עולה אני בדרך כלל אומרת כשיש ספק אין ספק.
לעזוב או להישאר
להעמיק ולהתמיד או לשחרר וכן הלאה.
כשהשאלות האלו עולות יש מקום לבירור אם זה מתוך פחד? מתוך קושי? התמודדות עם משהו חדש שאין כלים אליו? חוסר חיבור רגשי? ואם זה חוסר חיבור רגשי אז לבדוק איפה היה הניתוק.
ובכלל , כשקמים עם משהו בבוקר האם גם הולכים לישון איתו בלילה או שזה משהו שעלה בי היום כי פשוט היה יום קשה עם הבנזוג\ בעבודה וכו’.
ולנסות להיות אותנטיים עם עצמנו, כדי לקבל תשובה אותנטית איתה נלך.
גם אם היא אומרת להפסיק\ לעצור\ לסגור את העסק.

אלעזר סלע על פיתוח השומרון
אלעזר סלע על פיתוח השומרון

לגמרי נכון, כי חלק מהאותנטיות היא פחדים ורעשי רקע שלא מגיעים מבפנים, אלא אנחנו מוזנים בהם מבחוץ.
ולכן זמן, הוא מרכיב חשוב
להבין באמת, אם התחושות שקמתי איתם היום נמצאות בי גם מחר..
תודה🙏🏻

אני לא מאמין שדברים צריכים להיות קשים בחיים כנראה אנחנו עושים אותם קשים. או רואים אותם כך, אתה לא תתחיל עסק אם לא תתחבר לרעיון שלו. קשיים בהתחלה או בדרך תמיד היו ותמיד יהיו , אני רואה את זה כאתגר.
זגיות – כפי שיודע זה, יותר רגשי לכן אני מאמין שמההתחלה חייבת להיות התחברות מדהימה , כמובן זה תלוי בניסבות ההכרות.

לפני ששואלים אם מתאים או לא מתאים, עדיף לשאול *מה* בזה לא מתאים ו*איך* אפשר לדייק. זה הכל מתחיל מלשאול מה אנחנו באמת רוצים ולמה, ואז לעשות בדרך שנכונה לנו. לפעמים משהו קטן שמשנים מתוך דיוק שכזה פותח חסימה ויוצר תנועה גדולה…

אלעזר סלע מעורר דיון
דרג אותי!

משאבים להשקעות נדל”ן

אלעזר סלע השקעת נדלן

אלעזר סלע מסביר קצת על השקעות נדלן

על אף מערכת המסחר במניות והאתרים המפוזרים, טכניקת ספקולציה שלישית שתשקול השנה היא קרקע. העניין הוא, אני לא מציע לכולם לרוץ ולרכוש רכוש ספקולציות. כל הדברים בחשבון, לא כל אדם מוסר להיות בעל.

אני בהחלט לא. לקחתי דקר לשים משאבים לתוך אדמה פיזית שבע שנים לפני וכמעט איבדתי את החולצה שלי. לקחתי המון תרגילים מהפשיטה שלי והפכתי לבעלים, שהגדול שבהם הוא שאני לא צריך להתעסק עם דאגה כזאת בחיי.

אלעזר סלע - ניהול טוב
אלעזר סלע – ניהול טוב

למרבה המזל, יש הרבה גישות לשים משאבים לתוך הקרקע ללא ניהול רכוש פיזי. חלופה אחת לשקול היא לשים את המשאבים לתוך שטחים פתוחים. התחלתי להכניס שטחים קרקעיים לאור העובדה שחברה נלהבת שלי עשתה את זה באדמה והציעה לחבריו לתרום.

הוא ירכוש מאגר של קרקעות, ואחרי זה מומחים פיננסיים כמוני היה לשים מזומנים לתוך המיזם שלו. מנקודה זו הוא יטפל בנכסים וישלם לי רווח או התלהבות מהכסף הזה. בשבילי, זה כבר שיטה מושכת לתרום מזומנים מבלי להיות הבעלים או לנהל תושבים.

ברור, יש כמות עצומה של סיכון בנסיבות כאלה. אתה חייב להיות טון של אמון לשים משאבים לתוך שטחים פתוחים המוצעים על ידי אדם.

החדשות מרוממות, יש גישות שונות לשים את המשאבים לתוך האדמה מחוץ שטחים הארץ. בחירה אחת אלעזר סלע באמת מתחיל מלמעלה עבור ארגון שנקרא Fundrise. Fundrise מציע מצב תורם כמו אחד מעל. הם לרכוש נכסים עסקיים ולאפשר מומחים פיננסיים לתרום סכומים קטנים של מזומנים. ברור, זו עוד ספקולציה רחוקה. אתה יכול לתבוע חלק מיזם קרקעות עסק, אבל אתה לא רואה או לנהל את הנכס עצמו.

כמו מועדון ההלוואות, תרומות דורש סכום כולל של כ -1,000 דולר כדי להתחיל. כאשר אתה תורם, עם זאת, Fundrise בדרך כלל נותן לך “הזדמנות להגדיר אותו להתעלם ממנו.” אפילו יותר טוב, אתה יכול לקבל שיעור חזקים באמת לחזור דרך שלב זה. באתר הארגון, טוענת החברה, רווחיה מצאו את הערך האמצעי של בין 8.76% ל -12.42% במהלך חמש השנים האחרונות. לא רעב מאוד.

ברור, יש סיכוי לשים את המשאבים לתוך הבמה כמו זה, גם כן. דבר אחד, הארגון הוא עדכני יותר ולכן אין לו שנים רבות של מידע לשתף. שנית, אלעזר סלע מסביר כי אתה נותן אאוטסיידר הזדמנות לבחור מבנים ספקולציות לטובתך, מה שמרמז שאתה נכנע כל שליטה.

בכל מקרה, אני מאמין שזה ממש מגניב כי חדשנות אפשרה ספקולנטים לקבל הקבלה אל נכסים עסקיים באופן שבו לא היה לנו את היכולת לפני.

משאבים להשקעות נדל”ן
דרג אותי!

אלעזר סלע – מתי להתחיל את יום העבודה?

אלעזר סלע על פיתוח השומרון

אלעזר סלע חקר ומצא מה יזמים חושבים לגבי השאלה עד כמה קימה מוקדם בבוקר, הופכת אתכם יותר אפקטיבים?!

להלן תשובות הנוודים הדיגיטלים

  • מלא. בלי לקום בבוקר כל היום הולך לפח בדרך כלל (מבחינה פרודוקטיבית והספקים). לפעמים זה כיף, בעיקר בסופשים
  • אם אני נשארת במיטה עד שאני ערה מנטלית – היום שלי מתחיל הרבה יותר טוב והוא הרבה יותר פרודקטיבי… אגב, זה יכול להיות ב12 וזה יכול להיות בשש בבוקר… אני פשוט קמה מתי שהגוף אומר לי לקום 🙂
  • השבוע באייר בנב, מצאתי את עצמי בחדר חשוך לחלוטין, חלונות סגורים ותריסים מוגפים, וכיאה לעונה במזרח אירופה המהממת – רדיאטור מפנק… בקיצור. קמתי ב11 בבוקר במקום ב7, כל היום היה מרחף וחסר ריכוז. לרוב אני מקפידה על תריסים פתוחים וקמה עם הזריחה 6-7 בסבבה. כל הכיף בפרילאנס (בכל מקום בעולם), הוא השליטה בשעות היקיצה שלך. כשאתה קובע לעצמך – זה כל כך עושה את ההבדל.
  • הולך לישון ב 2 קם ב 11 בדרך כלל. עובד בקטנה 10 שעות בשבוע. עצלן רצח לאחרונה. לקוחות עפים עליי כי הם מקבלים טונות של לקוחות. חיים חלום
  • early rising זה שם המשחק בשבילי (: עוזר לי להפיק כל כך הרבה יותר מהיום. תכל’ס, אם נסתכל על זה ביולוגית זה גם יותר הגיוני – אנחנו הרבה יותר רעננים כל זמן שיש אור בחוץ. אצלי זה מסתדר מדהים.
    אלעזר סלע -יזמות שנת 2018
    אלעזר סלע -יזמות שנת 2018
  • עדיין, אני מקפידה לעבוד בשעות האור, לפתוח תריסים, לצאת החוצה מדי פעם.. מרגישה שזה ממש עוזר לי להישאר חדה ולסיים את היום מוקדם (מבחינתי זה יתרון) ובתחושה שעשיתי
  • זה גם מסתדר ממש טוב עם חיי נוודות.
    בבוקר ובצהריים חוקרת את המקום, אחר כך אפשר לשבת לעבוד בכיף.
    כמובן שיש ימים שאני סופר עסוקה וקופצת ישר לעבודה, תלוי בסוג המשימות 🙂
  • היום שלי מתחיל ב5:30 בבוקר כשאני מנסה לחזור להירדם לעוד שעתיים שלוש.
    הקטר באמת מתחיל לעבוד בסביבות 4 בצהריים.
  •  הדבר שהכי שמחתי להיפטר ממנו אולי חוץ מפקקים זה השעון המעורר. אני קם מתי שאני מתעורר, והולך לישון כשאני עייף. אין שום קשר לשעון או לאור היום שבחוץ.
    שעון מעורר שמור לטיסות בלבד.
    הדבר היחיד שאני צריך לשים לב לשעה בשבילו זה מתי המסעדות האהובות עליי נסגרות אחרת אפספס אותן.
  • בתור בן אדם שאוהב את שעות הלילה ושונא את השעה שנקראת ״7 בבוקר״, אני בעיקר עובד בערבים/לילות. מה גם שאני עובד מול ארה״ב כך שזה מסתנכרן יופי. אם אני קם עייף כמובן הפרודוקטיביות עלולה לקטון משמעותית.

המסקנה של אלעזר סלע שרוב היזמים והנוודים מעדיפים לקום מוקדם ולעבוד עם הזריחה..אך כמובן חלק מהם מתנגדים ומעדיפים להתחיל לעבוד בערב או בשעות הקטנות של הלילה.

אלעזר סלע – מתי להתחיל את יום העבודה?
דרג אותי!