אלעזר סלע קרא פוסט בפייסבוק של מיכל והתרגש מאוד מהעובדה הזו:
לא מזמן מישהו שאל כאן משהו בסגנון של “איך יודעים מתי הזמן לשחרר? איך יודעים מתי משהו לא הולך כי זה לא זה, ומתי צריך להמשיך לנסות?”
השאלה הזו הרימה לי להנחתה, כי זו אחת מ-השאלות שמלוות אותי בחיים, מגיל צעיר, ובשנים האחרונות אני גם מלמדת את זה. אז הגבתי לו בפוסט (שלצערי אני לא מוצאת), ובעקבות זה גם העליתי אתמול בפרופיל שלי פוסט עם תשובה מורחבת יותר. הנה תקציר + כמה חידודים:
~~~
נתחיל בזה, שבכל פעם שמשהו לא הולך לנו או הולך בקושי – זו הזמנה לשנות כיוון חשיבה. שימו 
– לאו דווקא לשנות כיוון *פעולה* – אלא לשנות את זווית הראייה. לבחון איך אפשר לדייק את הדרך.
כדי לדייק, יש 4 פרמטרים שכדאי להתייחס אליהם. לא תמיד יש צורך בארבעתם. הרבה פעמים דברים מסתדרים כשעונים רק על שאלה אחת מתוך אלו שאציע כאן. אבל לפני שמרימים ידיים ומחליטים שמשהו לא מדויק, כדאי לבחון את 4 המרכיבים:
1. חיבור לרצון
~~~~~~~~~
נבחן *למה* אני רוצה את מה שאני רוצה?
מה הסיבה שיצאתי שבכלל יצאתי לדרך?
האם זה משרת את החזון והמטרות הגדולות יותר שלי ומקדם אותי אליהן?
בשלב הזה עשויים לקרות כל מיני דברים:
>>> נזכר כמה אנחנו רוצים ונלהבים מהרעיון וזה ייתן לנו דלק להמשיך.
>>> יצוצו רעיונות חדשים לאיך אפשר להגיע לאותו הרצון בדרך יעילה יותר.
>>> נגלה שאנחנו לא באמת רוצים את זה, או רוצים את זה כי “ככה צריך”, מתוך פחד, מתוך הרגל, מתוך רצון לסטטוס מסוים או כל מיני רצונות שהם לא באמת שלנו ולא באמת מלהיבים אותנו.
אם זה לא רצון שהוא באמת שלנו ומלהיב אותנו – יהיה קשה לנו להגיע למטרה, וגם אם נגיע אליה – זה ילווה בהרבה קשיים, קוצים וזיעה לאורך הדרך. הסיבה היא שאם לנו רצון אמיתי למשהו – אין לנו אנרגיה.
לכן שאלה נוספת שכדאי לשאול בשלב הזה (ותכלס לפני שבכלל מתחילים כל פרויקט או תהליך), זה: **האם יש לי אנרגיה לזה?** את השאלה הזו כדאי לאמץ לאורך כל הדרך, ובכלל לכל החיים.
2. הרגעת הרגש
~~~~~~~~~~~
כשברמה הרגשית אנחנו לא שלמים עם משהו – נקבל הדהוד לכך במציאות. הרבה פעמים זה לא פשוט לא יצליח להתממש או יתממש מקורטע.
אז כדאי לשאול:
האם יש בזה משהו שמפחיד אותי?
האם יש משהו בתהליך או ברעיון שאני לא שלם איתו?
האם יש פה “לא נעים לי” כלשהו”?
האם בדרך שבה פעלתי עד כה יש משהו שלא מתאים לי באמת?
זה השלב לבחון מה מוריד לך את האנרגיה; איפה מרגישים כובד במקום קלילות. יכול להיות שהדבר עצמו מאוד מדויק, אבל דרך היישום עדיין לא. זה בסדר – דיוק זה תהליך מתמיד.
3. חישוב מסלול
~~~~~~~~~~
דמיינו מישהו שיוצא לראשונה בחייו לטפס, עושה את זה מהיום למחר, בוחר באוורסט כיעד, לא מצליח, ומסיק מזה שטיפוס זה לא בשבילו. רגע, מה עם לקנות ציוד טיפוס קודם ולהתחיל עם לטפס על הגבעה?
גם אנחנו לפעמים קופצים למים לפני שנערכנו מספיק, ואז ברגע שמשהו לא הולך – מתייאשים, במקום להבין שפשוט צריך לעצור רגע ולהיערך טוב יותר.
אז כדאי לשאול:
האם נערכתי מספיק?
האם הכנתי את הסביבה/חיים/לו”ז/נפש וכו’ שלי בהתאם?
איך אפשר לעשות דברים אחרת?
ואז לתכנן אסטרטגיה שכוללת את מה שציך כדי להכין את עצמנו להצלחה.
4. לעשות. פשוט
~~~~~~~~~~~
אם לא הלך פעם-פעמיים, שווה לנסות שוב. רק שימו לב שאתם פועלים עם קלילות ושיש לכם אנרגיה לעשייה; בלי סטרס ובלי להלחיץ את עצמכם. כי בעולם החדש סבל כבר לא באופנה. ????
~~~
הארה:
אם מה שאנחנו עושים הוא גם מחובר לרצון העמוק שלנו, גם אנחנו מרגישים טוב איתו, גם יש לנו בהירות לגבי אופן הפעולה וגם אנחנו עושים בלי מאבק – ועדיין זה לא מגיע – לפעמים זה כי זה לא הזמן וזה בדרך. אבל לדחוף חזק יותר לא יעזור. לפעמים יש תהליכים שלא תחויים בנו ונסתרים מעינינו. נשאר לנו רק לעשות את הכיטוב שלנו – אבל באמת, בלי המאבק והסיזיפיות.
מקווה שזה עוזר למי ששאל ולמי שעוד עם השאלה הזו 
